ע"א 9161/09

תקציר

המערערת, יחד עם שניים נוספים, הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, אך לא התייצבה לדיון שנקבע, מה שאילץ את דחייתה. בית המשפט קבע כי הדחייה אינה מוצדקת והורה למערערת לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ לאוצר המדינה. המערער, עו"ד שייצג את עצמו ואת שותפיו התובעים, ערער על החלטה זו, אך נקבע כי יש להגיש את הערעור כבקשת רשות ערעור. הואיל והמערערת היא צד להליך העיקרי המתנהל בבית המשפט המחוזי, ההחלטה להטיל הוצאות נחשבת להחלטת ביניים. רק למדינה, שהיא צד "זר" להליך העיקרי, תהיה הזכות לערער על החלטה כזו באופן מיידי. שתי הגישות למצב זה נדונו, ונקבע כי יש לסווג את ההחלטה כ"החלטה אחרת", המחייבת רשות ערעור למערער ולבעלי דין מרכזיים אחרים. הדבר עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות ופסקי דין קודמים במקרים דומים. לפיכך, הערעור, שהוגש שלא כדין כזכות ערעור, דינו להימחק מן המרשם. לא נפסקו הוצאות בהתחשב בעמדת המשיב.