עע"מ 2407/11

תקציר

המקרה נסוב סביב חובתו של בעל נכס לשלם היטל סלילה לעירייה בגין סלילת רחוב. השאלה המרכזית היא האם הנכס גובל ברחוב הסלול, כהגדרתו בחוקי העזר הרלוונטיים. בית המשפט מבהיר את הקביעות העובדתיות, ומסכים עם ממצאי בית המשפט החוקר, לפיהם הנכס מופרד מהרחוב המרוצף על ידי שטח ציבורי פתוח, מה שהופך אותו לנכס גובל לפי חוק העזר משנת 2008. בעוד המערערת טוענת כי ההגדרה מחייבת גישה מהרחוב אל הנכס, בית המשפט חולק על כך, ומפרש את חוק העזר באופן שונה. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענת המערערים כי עבודות סלילה עצמית קודמות ברחוב אחר פוטרות אותם מהיטל הסלילה הנוכחי. חוק העזר של העירייה, התשכ"ג-1963, לפיו ביצעה לכאורה המערערת את העבודות, חל על רחובות ציבוריים, מה שלא היה המצב בעת ביצוע העבודות. יתר על כן, ההיטל הנוכחי מבוסס על שיעור קבוע ולא על דמי השתתפות בעבר, כך שעבודות סלילה בעבר אינן פוטרות את המערערת. לבסוף, גם טענת האפליה, בטענה לאכיפה בררנית, נדחית מאחר שהמערערת לא הצליחה להוכיח אפליה כלפי בעלי נכסים אחרים הגובלים ברחוב הסלול. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לכסות את הוצאות המשיב. השופט ס' ג'ובראן והשופט א' שהם מסכימים עם ההחלטה.