ע"מ 40548-01-11

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בערעור על פטור ממס, שבמרכזו פרשנותו ויישומו של סעיף 9(5) לפקודה, המעניק פטור ממס הכנסה לנכים עם 100% נכות שנקבעה להם, או נכות בשיעור של 90% לפחות הנובעת מליקויים באיברים שונים. המערערת, שחלתה בסרטן ועברה טיפולים, הוכרה כנכה במסגרת הפטור ממס. עם זאת, המשיב, פקיד השומה, לא ראה את מלוא סכום הכנסתו של המערער כנובע ממאמצים אישיים, מה שהוביל למחלוקת על היקף הפטור. בית המשפט נדרש לדון בשאלה האם שכרו המוגדל של המערער בתקופת נכותו נבע מהישג אישי או מאינפלציה מלאכותית שמטרתה לנצל את הפטור ממס. לאחר ששקל את העלייה המשמעותית בשכרו של המערער בתקופת נכותו, ולא מצא לכך הצדקה משכנעת, הגיע בית המשפט למסקנה כי המערער לא הצליח להוכיח כי העלאת השכר נבעה ממאמציו האישיים. במקום זאת, היא נתפסה כניסיון לנצל את הפטור ממס באופן לא ראוי על ידי משיכת כספי החברה שנצברו. היעדר דוחות כספיים מהחברות של המערערת תומך אף הוא במסקנה זו. משכך, פסק בית המשפט כנגד המערערת, דחה את הערעור ואישר את שומת המס שהוציא המשיב. המערער חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ופסק הדין עוכב לפרסום עד ליום 1.5.2016.