ת"צ 62122-11-19

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את בקשתם של התובעים 2 עד 6. הליך הגישור, שנועד לעודד צדדים לפתור את סכסוכיהם בסודיות, אינו יכול לשמש ראיה בתיק זה, מה גם שפרטי ההליך נדחו על ידי המשיב מס' 1. הסכם הפשרה מגדיר במפורש את החבות הכספית של המשיבה מס' 1, שאינה כוללת את תשלום החלק השני של האגרה. טענת המבקשים כי הוצאה זו נופלת תחת הקטגוריה של "הוצאות אחרות הקשורות לאישור הסכם הפשרה" לא התקבלה. השופטת הדגישה כי מטרת תשלום האגרה היא לכסות את עלויות ההליך המשפטי וציינה כי המבקשים, שהיו מודעים להבדלים בחבות בשכר טרחה בין הסכם פשרה להסדר הסתלקות, בחרו להצטרף למשיבה מס' 1 בהגשת בקשה לאישור הסדר פשרה. לפיכך, על כל המשיבים לשלם את החלק השני של האגרה. המבקשים 2 עד 6 חויבו לשאת בהוצאותיו של המשיב מס' 1 בקשר לבקשה זו והופנו למרכז לגביית חלקם באגרה.