בש"פ 9008/11

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את בקשת המערערים לבטל את מעצר הבית ואת התנאים המגבילים שהוטלו עליהם במסגרת שחרורם ממעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים הנוגעים לקשירת קשר לייבא קוקאין מפרו. בית המשפט המחוזי קבע כי אף שהיו די ראיות לכאורה נגד המערערים, מעצרם לכל אורך המשפט לא היה מוצדק, והביא לשחרורם למעצר בית בתנאי פיקוח מחמירים. המערערים טענו כי עוצמת הראיות נגדם אינה משמעותית ואינה מצדיקה מעצר בית. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, ומצא ראיות מספיקות לכאורה – אם כי נסיבתיות ברובן ולא נטולות חולשות – כדי לקשור את שני המערערים לפשע. הראיות נגד המערער מס' 1 כללו האזנות סתר ודו"ח מעקב על פגישה בה נכח, ואילו התיק נגד המערער מס' 2 עסק ברכישת כרטיס טיסה עבור הבלדר, הפקדת מזומנים בדרום אמריקה ושתיקתם במהלך חקירות המשטרה. בשל טיב הראיות ומסוכנותם הפוטנציאלית של המערערים, מצא בית המשפט מעצר בית בפיקוח ראוי, במיוחד נוכח ההקלות עליהן המליץ שירות המבחן. משכך, נדחתה העתירה לביטול התנאים המגבילים, והמערערים יישארו במעצר הבית שנקבע.