ת"א 22913-03-10

תקציר

ענייננו בסכסוך בין אדריכל, התובע, לבין חברה המפיצה מוצרי מחשב לפעוטות, הנתבעת מס' 1, והמנכ"ל שלה, הנתבע מס' 2. התובע טוען כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלו בכל הנוגע לחוזים ל"מתחמי קומפלקס". הנתבעים טוענים כי יצירותיו של התובע התבססו על הרעיון והקונספט המובנה שלהם, ועל כך הוא כבר קיבל פיצוי. הם הגישו בקשה לסילוק על הסף, בטענה שהתובעת לא שילמה את שכר הטרחה הנדרש ופועלת בחוסר תום לב. לחילופין, הם מבקשים מהתובע לתקן את כתב תביעתו כך שיפרט את סכום התביעה וישלם את האגרה המתאימה. התובע טוען כי תביעתו היא לצווי מניעה, סעדים הצהרתיים והעמדת חשבונות, ולכן שולמה האגרה הראויה. השופט חאלד כבוב קובע כי התובע יכול להמשיך בתביעתו מבלי לכמת את דרישותיו בשלב זה, אך מבהיר כי תביעות כספיות, אם ישנן, יחייבו בירור ותשלום שכר טרחה מתאים. לאחר מכן, מבקשים הנתבעים למחוק סעד הקשור לרישום פטנט בארה"ב, בטענה כי הוא אינו מגלה עילת תביעה ואינו ניתן לאכיפה. השופט כבוב קובע כי בקשה זו מוקדמת מדי ומחייבת בירור עובדתי ומשפטי נוסף. לבסוף, בקשת התובע למתן צו להשיב על שאלות ספציפיות בשאלון נדחית, שכן שאלות אלה מתייחסות לנטל ההוכחה המוטל על התובע ומתאימות יותר לחקירה נגדית בהמשך ההליך. ככלל, השופט כבוב דוחה את שלוש הבקשות ומעודד את הצדדים לקיים דיאלוג משמעותי לפתרון המחלוקות ביניהם, תוך שהוא מביע אי נוחות מהכוונה המסתמנת של הבקשות להתיש זה את זה.