עפ"ת 7773-09-23

תקציר

הנאשם ערער על גזר דינו בשורה של עבירות הקשורות לנהיגה. מדובר בשלושה מקרים של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה עם רישיון שפג תוקפו מעל שנתיים, נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה ונהיגה כאשר תוקף רישיון הרכב פג לפני למעלה משנה. העבירות נחשבות חמורות ביותר ומהוות סכנה לשלום הציבור ולסדרו. בית המשפט העליון קבע בעבר תקדים של ענישה מחמירה בעבירות מסוג זה, תוך שימת דגש על הסיכונים לנהגים ולהולכי רגל והזלזול המופגן כלפי החוק וצווי בית המשפט. העונש על נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר על תנאי ל-24 חודשי מאסר. ערכאת הערעור אינה צפויה להתערב בפסקי דין של ערכאות פרוצדורליות, ולדרוש מכך נסיבות חריגות – נסיבות שאינן קיימות במקרה זה. העונש שהטיל בית משפט קמא נחשב מאוזן וסביר ונופל ברף הענישה המקובל במקרים דומים. עברו התעבורתי העשיר של הנאשם, הכולל 52 הרשעות קודמות, מצדיק את העונש שהוטל, הכולל עונש מאסר. הדבר נתמך עוד יותר על ידי העובדה שהנאשם ביצע עבירות אלה בזמן שהיה תלוי ועומד עונש מאסר מותנה. בנוסף, בית משפט קמא גילה סלחנות כלפי הנאשם בכך שחפף מעט בין המאסר המותנה לעונש החדש. מטעמים אלה, הערעור נדחה, והנאשם נדרש להתחיל לרצות את עונשו כפי שהורה בית המשפט הנמוך יותר.