עס"ק 50409-11-12

תקציר

הערעור נסב סביב סכסוך עבודה בו היה מעורב מר חיים סהר, מנהל מכירות עסקי וחבר ועד פעולה המארגן עובדים בחברת פלאפון, וניסיון החברה להעבירו לתפקיד נציג מכירות. בהסתדרות טענו כי המהלך הוא נקמה על פעילות האיגוד של סהר, וטענו כי ההליך נגוע בהליכי שימוע לא הוגנים, שכן פלאפון סירבה לאפשר לנציג ההסתדרות להתלוות לסהר. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את הבקשה לסעד ביניים, וקבע כי סהר ויתר על זכות השימוע שלו בכך שלא הגיע לדיונים ללא נציגו. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על כך, ואישרה את זכותו של סהר לליווי בשל הממד האישי והקולקטיבי של חופש ההתאגדות, והכירה בכך שהוא אינו מוותר על זכות זו. בית המשפט מתח ביקורת על כך שהערכאה הנמוכה יותר לא קיימה דיון הוכחות למרות מחלוקות עובדתיות משמעותיות, במיוחד בנוגע להטרדות פוטנציאליות הקשורות לפעילות האיגוד. היא הדגישה כי על המעסיקים מוטל נטל מוגבר להוכיח כי העברתה של סהר לא הייתה נקמנית והורתה על שימוע מחודש בהשתתפות ההסתדרות. עד להליכים אלה, סהר היה אמור להיות מוחזר לתפקידו, תוך הדגשת הצורך להבטיח הגינות פרוצדורלית ולהגן על זכויות ההתארגנות של האיגודים.