עת"מ 13639-01-22

תקציר

העותרים הגישו תביעה נגד אישור תכנית יער בראש העין. לטענתם, בהליך אישור התוכנית היו פגמים מינהליים, היעדר שיתוף ציבור, וחלק מהגורמים הזכאים להתנגד לתוכנית לא עודכנו. לפיכך ביקשו לבטל את אישור התכנית או לאפשר ערר למועצה הארצית. בית המשפט דחה את העתירה מכמה טעמים. ראשית, העתירה הוגשה נגד מעשה שבוצע, חודשיים לאחר שהתכנית אושרה ונכנסה לתוקף. בית המשפט דוחה בדרך כלל עתירות המבקשות לערער על מעשה שבוצע, במיוחד כאשר העותרים לא ביקשו עיכוב ביצוע. שנית, העותרים לא צירפו את כל המשיבים הנדרשים, ועל כן נפל פגם פרוצדורלי בעתירה. שלישית, הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) הייתה רשאית להגיש את התוכנית, שכן היה לה את האינטרס הנדרש בקרקע. העניין נבע מניהול יערות ישראל מטעם המדינה על ידי קק"ל, ומהסכמים והחלטות שונות שהכירו בתפקידה של קק"ל. לחילופין, שימשה קק"ל כזרועה הארוכה של רשות מקרקעי ישראל. רביעית, בניגוד לטענת העותרים, התכנית נדונה ברצף הנכון של ועדות התכנון. חמישית, לטענה בדבר היעדר שיתוף ציבור אין כל בסיס משפטי והיא רק ניסיון להסוות את אכזבתם של העותרים מהתוצאה. שישית, פרסום אישור התכנית נעשה כדין, וטענת העותרים כי מרבית התושבים לא היו מודעים לה אינה מבוססת ואינה רלוונטית. לבסוף, לא היה מקום לפנות למועצה הארצית, שכן העותרים לא נימקו את בקשתם, והסוגיות שהעלו אינן מתאימות לתחום סמכותה של המועצה הארצית. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה לגופה ופסק למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.