עמ"ש 16541-11-21

תקציר

הערעור מבקש לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שקבע כי צוואה אינה תקפה, תוך ציון שתי טענות עיקריות לפסולה: חוסר כשירותו של המנוח והשפעתו הבלתי הוגנת. שופטי הערעור, השופט נפתלי שילה, המשנה לנשיא צילה צפת והשופטת עינת רביד, מסכימים עם החלטת בית המשפט לענייני משפחה ומציעים לדחות את הערעור. הכרעת הדין מתבססת בעיקרה על התרשמותו הישירה של בית המשפט מהעדים העדים ועל מסקנות המומחה שהעריך את כשירותו של המנוח. חוות דעתו של המומחה, עליה הסתמך בית המשפט רבות, הייתה כי המנוח אינו כשיר לערוך צוואה. הגם שהמומחה הסתמך על מסמך מזויף, מסכימים השופטים עם קביעתו של בית משפט קמא כי אין בכך פגם יסודי במסקנותיו. גריסת המסמכים הרפואיים על ידי המומחה לאחר הכנת חוות דעתו נחשבת בלתי תקינה, אך השופטים קובעים כי הדבר לא השפיע על מסקנותיו במקרה זה. זאת ועוד, השופטים תומכים בקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה כי תלותה של המנוחה באחיה, המערער, הייתה כזו ששללה ממנה את רצונה החופשי והעצמאי. האח לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח היעדר השפעה בלתי הוגנת. בכך מסכימים השופטים עם יישומו של "כלל החוט השזור" על ידי בית המשפט לענייני משפחה, הבוחן עילות שונות לפסול יחד כדי לגבש ראייה כוללת. בסופו של דבר, מוצע לדחות את הערעור, ומוצע למערערת לשאת בהוצאות המשיב.