תע"א 12803/08

תקציר

פסק דין זה דן באישורו של הסכם פשרה שהושג בין בא כוחה של קבוצת עובדים לבין המפרק שמונה לחברה המעבידת הנמצאת בפירוק. ההליכים החלו בבקשה לתביעה ייצוגית בשם העובדים, שאושרה בהמשך. עם זאת, בעקבות האישור הוצא צו פירוק נגד החברה, מה שגרם ליועץ ולמפרק להגיש בקשה לאישור הסכם הפשרה. ההסדר נועד לסייע לעובדים במימוש זכויותיהם מקרן הביטוח הלאומי. פסק הדין מאשר את הסכם הפשרה אך עם כמה תיקונים. היא מתייחסת אך ורק לרכיבי התביעה שאושרה בתובענה הייצוגית, שהם פנסיה ודמי חגים, ולא לרכיבים נוספים. גם פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, שניתן ללא אישור מראש של היועץ המשפטי לממשלה, מתקיים, חרף פגמים פרוצדורליים, בשל דוקטרינת הבטלות היחסית. דוקטרינה זו מאפשרת לבית המשפט לבחון את תוקפה של החלטה למרות פגמים קלים. פסק הדין מדגיש כי אין לבטל את הסכם הפשרה לחלוטין, שכן הוא מיטיב עם העובדים בכך שהוא מסייע להם לממש את זכויותיהם. עוד צוין כי ההסכם, המטיל שכר טרחה על העובדים, לא אמור לחול על רכיבים מעבר לאלה שאושרו בתובענה הייצוגית. לפיכך, לא ניתן לחייב את העובדים לשלם שכר טרחה בגין ייצוגים בעניינים שלא אושרו. בית המשפט דוחה גם את הבקשה למנות בודק שיעריך את הסכם הפשרה ואת שכר טרחת עורך הדין, שכן מדובר בסוגיה משפטית הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. באשר לשכר טרחת עורך דין, בית המשפט מוצא כי שיעור של 5% לתובע המייצג הוא סביר. באי כוח הקבוצה מוזמנים הצדדים להגיש כתבי טענות. פסק הדין מסתיים בהדגשה כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בנושא וכי כל ערעור על הסכם הפשרה צריך להיות מופנה לבית המשפט שנתן את פסקי הדין.