סע"ש 22343-10-20

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, תבע בגין תביעות שכר שונות, לרבות שכר שלא שולם, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פדיון חופשות, הפרשות לפנסיית מעבר, מענקים שנתיים, דמי כלכלה, הפרשות לקרן השתלמות, דמי חגים, תוספת ותק, פיצויי פיטורים, פיצויי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים שלא כדין. הנתבע טען כי התובע כבר שולם לו את כל שכרו והטבותיו המגיעים לו, ובנוסף תבע תביעה שכנגד לפיצוי בגין השימוש שעשה התובע במשאבי החברה לעסקיו הפרטיים. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. בית המשפט קבע כי הנתבעת אכן שילמה לתובע את שכרו עבור חודש אוקטובר 2020, אך חייבת לו 729 ₪ עבור חודש נובמבר 2020. באשר לגמול שעות נוספות, קיבל בית המשפט את חישוב התובע בסך 80,839 ₪ על סמך רישומי נוכחות שהציג, אשר בית המשפט מצא כאותנטיים ומהימנים. כמו כן נפסקו לתובע 12,000 ₪ גמול שעות נוספות בגין שלוש השנים האחרונות, וכן 3,539 ₪ עבור דמי הבראה, 3,732 ₪ עבור פדיון חופשות ו-18,604 ₪ עבור הפרשות לפנסיית מעבר. בית המשפט פסק לתובע 14,100 ₪ עבור מענקים שנתיים, 6,620 ₪ עבור דמי כלכלה, 2,753 ₪ עבור דמי חגים, 2,642 ₪ עבור ותק נוסף ו-29,739 ₪ עבור פיצויי פיטורים. התובע היה זכאי גם ל-5,300 ₪ בגין היעדר הודעה מוקדמת, 15,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ו-25,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, יחד עם שכר השכר עבור חודש נובמבר 2020. יתרת הסכומים הייתה אמורה לשאת הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק מיום 1.12.2020 ועד למועד השלמת התשלום. כמו כן חויב הנתבע לשלם את הסכומים לעורך דינו של התובע מאחר והתובע עזב את הארץ. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.