סע"ש 57462-08-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע, מיכאל דינקין, ברוב הסעיפים. הנתבעים חויבו לשלם לדינקין פיצויים שונים הנובעים מהעסקתו במסעדה שלהם. תקופת ההעסקה נקבעה החל מיום 1.9.2016 ומסתיימת ביום 24.5.2018, למעט התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים, אשר נדחתה. דינקין נפסק 3,000 ₪ כפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת לתנאי העבודה על ידי הנתבעים, בניגוד לחוק הודעה מוקדמת לעובדים. כמו כן היה זכאי לתשלום עבור פדיון חופשה שנתית, בסך 5,381 ש"ח, ששיקף את ימי עבודתו בתקופת העבודה. בית המשפט פסק לטובת דינקין גם בנוגע לתביעותיו לדמי הבראה, בסך 3,591 שקל, ולהוצאות נסיעה, שהסתכמו ב-5,166 שקל. בנוסף, חויבו הנתבעים לפצות את דינקין בגין הפרשות המעסיק לקופת גמל (4,823 ש"ח) ולקופת פיצויים (4,452 ש"ח), שחושבו שתיהן מהחודש השביעי להעסקתם ואילך. גם התביעה להפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות התקבלה, אם כי הסכום המדויק הושאר לפסק דין משלים לאחר שדינקין יגיש חישובים נוספים. בית המשפט דחה את תביעתו של דינקין לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין, וקבע כי לא הוכח די הצורך כי פוטר על ידי הנתבעים. במקום זאת, הראיות הצביעו על כך שדינקין יזם את סיום יחסי העבודה. גם תביעתם הנגדית של הנתבעים, שתבעו פיצויים בסך 150 אלף שקל בגין מוצרי מזון שנגנבו לכאורה על ידי דינקין, נדחתה מחוסר ראיות. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לדינקין פיצויים שונים, בסך כולל של 27,714 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית, החל מיום 1.6.2018. עוד נקבע בפסק הדין כי הוצאות ושכר טרחה ייפסקו לדינקין הן בגין התביעה והן בגין התביעה שכנגד בפסק דין משלים.