עת"מ 35479-02-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב היטל ביוב שהוטל על העותר, שרכושו מצוי בשטחה המוניציפאלי של המועצה המקומית המשיבה. בעתירה נטען כי רכושם אינו מחובר לתשתית הביוב של המשיב וכי ההיטל אינו סביר וסלקטיבי. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. נקבע כי שפכי העותרים אכן מוזרמים למערכת המשיבים, וטענתם כי הנכס אינו מחובר הופרכה במסמכיהם שלהם. בית המשפט דחה גם את הטענה כי היטל הביוב מופרז, שכן הוא מחושב על בסיס סך העלויות הצפויות למכוני טיהור שפכים בתחום שיפוטה של המועצה, ולא רק עלות התשתית הספציפית המשרתת את קניינו של העותר. זאת ועוד, טענת העותרת לאכיפה בררנית נדחתה מאחר שהנכסים אליהם התייחסה היו מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של המשיב. השופטת הסכימה עם עמדת המשיב כי האירוע המניע להיטל התרחש כאשר רכושו של העותר התחבר למערכת הביוב של המועצה, דבר שאירע בשנת 2016. משכך, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם את הוצאות המשפט של המשיב.