רע"א 26379-05-22

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת דרכים, ערער על החלטת בית משפט השלום בהרצליה לדחות את בקשתו למומחים רפואיים חדשים באורתופדיה, נוירולוגיה ורפואת כאב. הערכאה הנמוכה יותר מינתה מומחה לאורתופדיה, ד"ר אוחנה, שהמבקש חלק על חוות דעתו. המבקש טען כי לד"ר אוחנה מצוי ניגוד עניינים, כי בחוות דעתו נפלו טעויות וכי המומחה חרג מסמכותו בקביעת נכות בשל כאבים – תחום בו הוא חסר מומחיות. המשיב התנגד לערעור וטען כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר סבירה. שופט הערעור, לאחר שעיין בחומרי התיק, לא מצא עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין המומחה האורתופדי. השופטת הסכימה כי עצם הופעתו של המומחה ברשימת רופאי ההסדר של המשיב אינה מהווה ניגוד עניינים. השופט גם אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא למנות מומחים נוספים בנוירולוגיה וברפואת כאב, וציין כי מינויים כאלה נעשים בדרך כלל במקרים של תסמונות כאב עצמאיות, דבר שלא הוכח די הצורך במקרה זה. עם זאת, השופט התערב חלקית ופסק לטובת מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב. השופטת ביססה החלטה זו על טיפולים נרחבים, אך לא מוצלחים, של המבקשת, ועל חוות דעת של גורמים מטפלים שהציעו כי מקור הכאב אינו שלד בלבד – בניגוד לחוות דעתו של ד"ר אוחנה. משכך, הגיעה השופטת למסקנה כי הנסיבות מצדיקות מינוי מומחה לרפואת כאב, במיוחד לאור העובדה שתביעתו של המבקש הוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בקשת רשות הערעור נענתה אפוא בחלקה, והערכאה הנמוכה יותר הונחתה להסדיר מינוי מומחה לרפואת כאב. השופטת בחרה שלא להורות על הוצאות, והפיקדון של המבקש הוחזר.