תאד"מ 8915-03-23

תקציר

בהליך משפטי זה דן בית המשפט בסוגיית מתן פסק דין בהעדר הגנה, הרואה בה עיוות דין, כפי שנקבע בתיק קודם, ע"א 1990/22 דלילה יאור חורי נ' מרים בנאי. התובעת במקרה הנוכחי צפויה לבסס את תביעתה לפי תקנה 130. לגופו של עניין, התובעת מבקשת לקבל בחזרה את הפסדי המבוטח אותם הפחיתה מבלי שהמבוטח היה מעורב ישירות בתביעה, ומבלי לברר את זכאותה לכך. בית המשפט מוצא עמימות מדוע יש לפצות הפסדים אלה על בסיס אומדן. יתר על כן, בית המשפט דורש מהתובעת להצהיר על עמדתה בשאלה האם היא מתעקשת לכלול בתביעתה את רכיב הפסדי המבוטח. בית המשפט לא קיבל את האסמכתא בדבר תשלום התביעה למבוטח, שכן הוא לא הוכיח כל ראיה מהותית, ובפרט חסר פרטים כגון צווי תשלום, תאריכים, שיטות או אישורים מחברות ביטוח אחרות. בהתחשב בהתמשכות התיק, אם בתוך 20 יום בית הדין לא ישתכנע בהתקדמותו הפוטנציאלית, הוא מזהיר מפני פיטורים אפשריים, צעד שהוא מקווה להימנע ממנו. בית המשפט מציין גם כי אזהרה שניתנה במקרה אחד, במיוחד כאשר מעורבים בהם גורמים משפטיים חוזרים ונשנים כמו תובעים ועורכי דין המטפלים בתיקים רבים, עשויה להוות תקדים החל על אחרים. ההחלטה ניתנה ללא נוכחות הצדדים, ואמורה להיבחן מחדש לאחר תקופה של 20 יום.