בש"פ 9181/20
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין הנדונה נוגעת לתיק ערעור פלילי בו הוגש נגד המערער כתב אישום בגין שוד. עיקר הדיון נסוב סביב השאלה האם יש להפנות את המערער לגמילה בשלב המעצר או עם מתן גזר הדין. בעוד שהראשון מועדף בדרך כלל, ישנם מקרים חריגים בהם ייתכן שיהיה מקום לשקול שיקום בשלב מוקדם יותר של התהליך, במיוחד אם הנאשם כבר החל בתהליך שיקום לפני ביצוע העבירה. עם זאת, שני תנאים צריכים להתקיים לשם כך: הפוטנציאל לתהליך גמילה מוצלח חייב להיות גבוה, וההליך הטיפולי חייב לתת מענה הולם לסכנה הנשקפת מהנאשם. במקרה זה, השופט קובע כי רמת המסוכנות של המערער גבוהה בהתבסס על אופי הפשע המתוכנן שלו, השימוש שלו בנשק ועברו הפלילי, לצד ההסתברות להישנות ההתנהגות העבריינית. מאחר שאחד התנאים להפניה שיקומית מוקדמת יותר אינו מתקיים, אין צורך לבחון לעומק את פוטנציאל ההצלחה של תהליך השיקום. לפיכך, הערעור נדחה, ולא יינתן למערער מעצר חלופי בדמות שיקום. במקום זאת, הוא ימשיך להיות עצור עד גזר הדין.
חקיקה מקושרת
בש"פ 9181/20 עופר צרקסוב נ' מדינת ישראל, עליון (4.1.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.