ת"א 61251-12-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת נזיקין שהגיש מר מ.ח., פליט מאריתריאה, בעקבות תאונת דרכים שאירעה בעת שעבד אצל מר י.מ. במסיק זיתים. מר י.מ. הוא גם הבעלים של הטרקטור שגרם לתאונה. מר מ.ח. נפגע וביקש פיצויים מכרנית, הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר שלחה הודעת צד ג' למר י.מ. המחלוקת המרכזית הייתה סביב נושא החבות, כאשר מר י.מ. הכחיש כי מר מ.ח. הועסק אי פעם על ידו או כי התאונה אירעה בשטחו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת מר מ.ח., והגיע למסקנה כי גרסתו לאירועים אמינה יותר מזו של מר י.מ. וכי עדותו של האחרון אינה עקבית. עוד נקבע כי הטרקטור שהיה מעורב בתאונה אכן היה בבעלותו של מר י.מ. וכי הוא התיר את השימוש בו לצורכי עבודה. מאחר שלרכב לא היה ביטוח חובה, חויבה קרנית בתשלום פיצויים למר מ.ח. לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השופט מינה מומחה אורתופדי להערכת פציעתו של מר מ.ח., שקבע נכות לצמיתות בשיעור של 5%. בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מחוות דעת מומחה זו ולכן קבע למר מ.ה. נכות תפקודית בשיעור של 5%. המחלוקת הבאה נגעה להפסדי שכר ותנאים סוציאליים לעבר ולעתיד. שני הצדדים הכירו במעמדו של מר מ.ה. כפליט זר, דבר שהשפיע על חישוביהם. התביעה טענה כי מאחר שמר מ.ח. החזיק ברישיון שהייה, אין זה סביר שהוא יגורש, ואילו ההגנה טענה ההפך. בית המשפט הכיר באי הוודאות סביב העסקתו העתידית של מר מ.ה. ומיקומו ולכן בחר בחישוב גלובלי ולא מתמטי. משכך, חויב הנתבע לשלם למר מ.ח. 20,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-40,000 ₪ בגין פגיעה בכושר השתכרות עתידי. בגין כאב וסבל חויב בית המשפט בקרנית לשלם למר מ.ח. 15,000 ₪, בהתחשב ב-5% הנכות הרפואית, גילו וששת ימי אשפוזו. מר מ.ח. ביקש פיצוי בגין הוצאות העבר והעתיד וסיוע מאחרים, אך בית המשפט צידד בהגנה בנקודה זו, בנימוק של היעדר ראיות וסיווג הסיוע שהתקבל כסיוע שניתן היה לצפות באופן סביר בין בני משפחה. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין לנכות מהפיצויים שנפסקו למר מ.ח. על ידי המוסד לביטוח לאומי, שכן האחרון שלל את זכאותו בשל אי שיתוף פעולה מצד מר י.מ. קרנית חויב גם בכיסוי הוצאותיו המשפטיות של מר מ.ח., לרבות הוצאות עדים ומתורגמנים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.2%. בנוסף, לקרנית זכות חזרה כנגד מר י.מ., אשר ישלם לקרנית הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 18,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.3.2016.