ע"פ 26/10

תקציר

הכרעת הדין דנה בטענות המערער בדבר מינוי סניגור, תקופת ההתיישנות על העבירה וקבילות הודאתו. בית המשפט מצא כי בית הדין האזורי מילא את חובתו להסביר ולשמור על זכויותיו של המערער, וכי ההליך ללא ייצוג לא גרם לו עיוות דין. בנוסף, טענת ההתיישנות נמצאה בלתי מבוססת, שכן העבירות נחשבו לעבירות מנהליות, והתובע הפעיל את שיקול דעתו להגיש כתב אישום. זאת ועוד, בית המשפט בחן את קבילות הודאתו של המערער ומצא כי היא נעשתה מרצון ולא הושגה שלא כדין. נקבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו, התבסס בצדק על הראיות שהוצגו, והעונש שהוטל עליו היה סביר ומידתי. ערעורו של מר קאיד אל-ג'בור אל-קיעאן נדחה הן לגבי הרשעתו והן לגבי גזר דינו. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.