ע"א 1000/80

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך זכויות יוצרים על הופעות פומביות של יצירות מוזיקליות. המשיבים, שהחזיקו בזכויות יוצרים ביצירות מוזיקליות מסוימות, תבעו את המערערים, שהיו בעלי בתי מלון, על ביצוע פומבי של היצירות ללא רשות. המלונות השמיעו את המוזיקה המדוברת לאורחיהם, בין אם באזורים ציבוריים ובין אם בחדרי אירוח בודדים, באמצעות מקלטי רדיו ומערכות רמקולים. בית המשפט פסק לטובת המשיבים ודחה את טענות המערערים. נפסק כי הפצת המוזיקה על ידי המערערים היוותה ביצוע של היצירה, בין אם התערבו באופן פעיל בהשמעה ובין אם לאו. הסיבה לכך היא שההפצה עצמה מטילה עליהם אחריות כאילו היו מבצעים. שנית, נדון הרעיון של הופעה בפומבי, כאשר בית המשפט קבע כי אופיו של הקהל, ולא מקום המופע, קובע את אופיו הציבורי או הפרטי. האורחים במלון נחשבים זרים זה לזה, ובמקרה זה, ההופעה כוונה אליהם, מה שהופך אותה לפומבית. פסק הדין הדגיש אף הוא את יסוד הפרסום, וציין כי לא ניתן להפריד בין כוונת המערערים להשתמש במוזיקה לצורך השבחת עסקיהם והגדלת רווחיהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי שידורי המלון אכן היו הופעות פומביות, והמערערים נדרשו לקבל אישור מבעלי זכויות היוצרים. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. השופט מלץ והשופטת מישר הסכימו עם פסק הדין.