ת"פ 48034-11-12

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות, בהן גניבת רכב, הריגה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. באישום הראשון של גניבת רכב קבע השופט כי התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם החזיק את הקורקינט הגנוב ברציפות בתקופה הרלוונטית. עם זאת, השופט מצא כי הנאשם היה ברשותו של הקורקינט הגנוב בעת התאונה. השופט שקל גם אישומים נוספים שביקשו התביעה וההגנה, ובסופו של דבר הרשיע את הנאשם בעבירה הפחותה של החזקת רכוש חשוד, שכן הוכח כי הנאשם ידע או היה עליו לדעת כי הקורקינט גנוב. האישום השני התייחס לתאונה בה היה מעורב הנאשם, שגרמה למותו של ילד. השופט זיכה את הנאשם מהריגה מחמת ספק סביר, וקבע כי התביעה לא הצליחה לבסס את היסוד הנפשי הנדרש לעבירה. במקום זאת, הרשיע השופט את הנאשם בעבירה הפחותה של גרימת מוות ברשלנות, וכן בעבירות נוספות של נטישה לאחר פציעה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון רכב. האישום השלישי עסק בניסיונו של הנאשם לבקש אליבי כוזב מאביו בעקבות התאונה. השופט הרשיע את הנאשם הן בהדחה בחקירה והן בשיבוש הליכי משפט, וקבע כי עבירות אלה אינן דו-פרצופיות. לבסוף, באישום הרביעי נטען כי הנאשם הפריע לשוטרים שניסו לעצור אותו. השופט הרשיע את הנאשם בעבירה זו, וקבע כי הוא ברח בכוונה מהשוטרים כדי לסכל את ניסיונם לעצור אותו. בסך הכל, השופט זיכה את הנאשם מחלק מהאישומים מחמת ספק סביר, אך הרשיע אותו ברוב העבירות כפי שהואשם, כמו גם בכמה עבירות פחותות. פסק הדין משקף את שקילתו הקפדנית של בית המשפט את הראיות ואת הדרישות המשפטיות לכל עבירה.