רע"א 5828/20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם לטובת המשיב, אשר הורה על עיכוב הליכים וביטול היתר המצאה בשל תניית בוררות. המבקשת, חברת תכשיטים, טענה כי המשיבה, חברת תכשיטים זרה, הפרה את זכויות היוצרים שלה בכך שהעתיקה ומכרה את עיצוביה המקוריים. עם זאת, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב להקפאת הליכים על בסיס תניית בוררות בהסכמים החוזיים בין הצדדים, אשר קבעה כי כל סכסוך ייפתר באמצעות בוררות בארצות הברית. המבקשים ערערו על החלטה זו, אך בקשתם נדחתה על ידי בית המשפט העליון. דחייה זו נבעה משיקול דעתו הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה, ומחוסר יכולתו של המבקש להוכיח נסיבות חריגות או עיוות דין. בית המשפט מצא כי תניית הבוררות היא חלק תקף ומקיף ממערכת היחסים החוזית בין הצדדים, וכי הסכמת המבקש לכך אינה מפלה או ברורה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי נסיבותיו הפרטניות של המקרה הן הדומיננטיות, וכי התקפות על ממצאי הערכאה הנמוכה יותר אינן ראויות בשלב זה של ההליך המשפטי. גם טענות המבקש בדבר חוסר הבהירות בדבר זכות הערעור נדחו, שכן פסק הדין הקודם כבר הבהיר את ההליך הראוי. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והבקשה לביטול היתר המצאה לא נבחנה עוד.