ד"מ 67963-12-14

תקציר

התובע, עובד של קבלן משנה, תבע את הנתבע, קבלן ראשי באתר בנייה, בגין אי תשלום שכר וזכויות נוספות. התובע טען כי הנתבע היה מעסיק משותף או שהיו נסיבות המצדיקות את חובת הנתבע לשלם זכויות אלה. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי אין לה יחסי עבודה עם התובעת וכי היא שילמה לקבלן המשנה את מלוא התשלום עבור עבודתה של התובעת. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה ומצא כי הנתבעת לא הייתה מעסיקתה של התובעת. נמצא כי התובע הועסק על ידי קבלן המשנה, ולא הנתבע, כפי שעולה מהדברים הבאים: קבלן המשנה שכר ופיטר את התובע, קבע את שכרו ואת שעות עבודתו, ופיקח על עבודתו; לנתבעת לא היה כוח לפטר את התובע או להשפיע על תנאי עבודתו; והכלים בהם השתמשה התובעת היו שייכים לקבלן המשנה. עוד קבע בית הדין כי הנתבעת לא פעלה באופן בלתי סביר ולא ניצלה את התובע, ודפוס ההעסקה לא היה נגוע. זאת ועוד, תקופת ההתקשרות הייתה קצרה ונמשכה כארבעה חודשים, והנתבעת סיימה את ההתקשרות עם קבלן המשנה בסמוך למועד שבו לא שולם שכרו של התובע. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה כי יש לראות בנתבעת מעסיק משותף או כי קיימות נסיבות להטיל על הנתבעת אחריות לאי תשלום זכויות. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,750 ₪.