ת"א 23523-08-10

תקציר

חברת הלבשה אמריקאית, המבקשת, גילתה כי משלוח של חולצות מזויפות הנושאות את סימן המסחר הרשום שלהן יובא לישראל על ידי תושב הרשות הפלסטינית, המשיב. המבקש ניסה לפתור את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט אך המשיב סירב לשתף פעולה. מאחר שהמשיב לא התגורר בסמכותו של בית המשפט, ניסה המבקש לשרתו באמצעות עמיל מכס, אשר לטענת המבקש הודיע למשיב על התביעה. עם זאת, השופט לא השתכנע כי עמיל המכס אכן הודיע על כך למשיב. עם זאת, בהתבסס על עקרון תום הלב ועל נסיבותיו הספציפיות של המקרה, קבע השופט כי המשיב ידע על התביעה, תוך יישום "כלל הידיעה". לפיכך ניתן פסק דין לטובת המבקשת, המורה למשיבה להימנע מכל הפרה נוספת של סימן מסחר, למסור דו"ח מפורט על המוצרים המפרים, לשלם למבקש את התמורה שקיבלה, פיצוי סטטוטורי והוצאות משפט. השופט הורה גם על השמדת המוצרים המפרים. ההחלטה התייחסה רק למערכת היחסים שבין המבקש למשיב ולא השפיעה על הסכסוך של המבקש עם הנתבע השני.