רע"א 10567/08

תקציר

פסקי הדין 10567/08 ו-1504/09 עוסקים בבקשות רשות ערעור על החלטות בוררות בשני מקרים נפרדים. בשני המקרים נדחו הבקשות. בית המשפט הדגיש כי רשות ערעור בענייני בוררות ניתנת רק במקרים חריגים המעלים שאלות עקרוניות מעבר לאינטרס הפרטי של הצדדים או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק. במקרה הראשון (רע"א 10567/08) טען המבקש כי מוסד הבוררות נעדר סמכות וכי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקש הסכים לסמכות השיפוט וכי טענותיו אינן מבוססות. במקרה השני (רע"א 1504/09) לא פעלו המבקשים בהתאם להליך הראוי להתנגדות לפסק בוררות ולפיכך דחה בית המשפט את טענותיהם. גם שתי הבקשות נדחו לגופן. המבקשים חויבו בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דינו של המשיב. פסקי דין אלה מחזקים את עקרון ההתערבות המוגבלת בענייני בוררות ומדגישים את הנסיבות החריגות הנדרשות למתן רשות ערעור.