ת"א 30476-01-24

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות התובעים כנגד הנתבעת מס' 1 בשל עילות קודמות שנפסקו והתיישנות. פסק הדין מתבסס על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, בית המשפט מקבל את הטענה כי הסכם המכר בין התובעים לבין הנתבעת מס' 1 היה חסר תוקף בשל מיעוטם של התובעים באותה עת, ולכן לא היו להם זכויות על פי פסק הבורר. שנית, פסק הדין הקודם בתיק 21525-10-11, שאישר את פסק הבורר, מהווה מעשה חוק. פסק זה יישב את "כל המחלוקות בין הצדדים", לרבות הטענה כי המשפחה, לרבות איברהים המנוח, רכשה את הקרקע והשקיעה בה. פסק דין זה מחייב הן את התובעים הנוכחיים והן את המנוח, ולכן גם את יורשיו. בנוסף, בית המשפט קובע כי תקופת ההתיישנות על התביעה הכספית החלה לפני שנת 2011, ומאחר שחלפו מאז למעלה משבע שנים, התביעה התיישנה כעת. התובעים חויבו לשלם לנתבע מס' 1 כפיצוי בסך 35,100 ₪. ההחלטה מתקבלת בהיעדר צדדים.