ע"א 37225-11-19

תקציר

השופט, רמי אמיר, החליט לדחות את הערעור. המערער פיטר את עורך דינו ערב דיון ההוכחות, ועל כן לא יכול היה להתלונן על היעדר ייצוג במשפט, שכן זו הייתה החלטתו שלו. המערער גם ניתק את הקשר עם עורך דינו מספר חודשים קודם לכן ולא מסר את המידע הדרוש לייצוג הולם, דבר שאושר בבקשת השחרור של עורך הדין מייצוג. השופטת הדגישה כי בחירותיו של המערער בנוגע לבא כוחו הן באחריותו והוא אינו יכול לטעון לעיוות דין בגללן. זאת ועוד, סירובו של המערער להיחקר בחקירה נגדית על תצהירו, גם לאחר שניתן לו זמן לשקול מחדש, נוגד את ההליך השיפוטי. השופטת הודתה כי אמנם דחיית הדיון הייתה עשויה להיות אידיאלית, אך אופייה של הבקשה ברגע האחרון, היעדר ההצדקה להתנהלות המערער ובזבוז המשאבים השיפוטיים – כל אלה הביאו להחלטה לדחות את הדחייה. מאזן האינטרסים בין המערער, המשיב והאינטרס הציבורי הצדיק את המשך המשפט כמתוכנן. לפיכך, דחה השופט את הערעור והורה למערער לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.