ת"פ 16795-12-23

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט למקרה של אלימות בתוך תא משפחתי, תוך הדגשת הערכים המוגנים המושפעים ממעשיו של הנאשם, כגון ביטחון הגוף וביטחון המשפחה. האירוע היה ספונטני והחל כאשר האב יזם אלימות פיזית בעקבות איומים חוזרים ונשנים מצד הנאשם. למרות שתגובת הנתבע נקבעה כבלתי מידתית, לא נגרם לאב כל נזק. בית המשפט דן בתקדימים שונים ובאפשרויות ענישה אפשריות, וציין את הטווח שבין עבודות שירות למאסר ממושך על בסיס מקרים דומים. למרות שההגנה לא טענה לעונש שיקומי, בשל היעדר כל סיכוי שיקומי או ראיות, הדגיש בית המשפט את המשך מסוכנותו של הנאשם ואת היעדר הערכות מקצועיות. בהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם ובהיעדר הרתעה מעונשי מאסר קודמים, נתן בית המשפט משקל להודאתו ולחרטה שהובעה. בהכירו במצבו הנפשי של הנאשם, שאובחן כסכיזופרניה, ראה בו בית המשפט גורם מתון המשפיע על החלטות גזר הדין. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם שבעה חודשי מאסר החל ממועד מעצרו, לצד שלושה חודשי מאסר על תנאי המותנים בהימנעות מאלימות פיזית עתידית בתוך שנתיים. ההחלטה כללה גם את זכות הערעור בתוך 45 יום.