ת"א 8816-12-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, מדינת ישראל, בתביעת רשלנות שהגישו תובעים שנגרמו להם לכאורה הפסדים כלכליים שנגרמו לכאורה עקב כישלונה של המדינה למנוע התפרצות מחלת חולדות בשנת 2018. בית המשפט קבע כי המדינה לא חבה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעים ביחס לבעיית החולדות לפני שנת 2018, שכן האפשרות להתפרצות לא הייתה צפויה. בנוסף, קבע בית המשפט כי הימנעותה של המדינה מיישום תכנית משנת 2012 שמטרתה למנוע זיהום מים, והחלטתה שלא לחסן עדרי בקר, אינם מהווים רשלנות, שכן התכנית לא נועדה לטפל במחלת החולדות ושיקול דעתה של המדינה בקביעת סדרי עדיפויות ובהקצאת משאבים היה סביר. כמו כן, בית המשפט קבע כי התנהלות המדינה במהלך ההתפרצות לא הייתה רשלנית, ודחה את טענת התובעים כי אזהרות המדינה גרמו לפאניקה בקרב הציבור. האזהרות התמקדו בזרמים נגועים ספציפיים ואף היו מרגיעות, והמדינה פעלה באחריות וביעילות בטיפול בהתפרצות. לבסוף, קבע בית המשפט כי התובעים לא הצליחו לבסס קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק שנגרם להם. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.