ע"א 31/82

תקציר

עניינו של תיק זה סובב סביב תביעת נזיקין בגין נזקים כתוצאה מתאונת דרכים, בה טען המערער כי שגה רשם בית המשפט המחוזי בכך שלא איפשר לשלוח שאלות הבהרה למומחה רפואי וסירב להתיר למערער לחקור את המומחה. המשיבים טענו כי בא כוח המערער משך את בקשת ההבהרה ואין לאפשר לו לשנות את דעתו. בית המשפט העליון קבע כי ניתן לערער על החלטת הרשם במסגרת ערעור על פסק הדין, שכן היא נופלת בגדר תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט פירש את תפקידו של הרשם כחלק בלתי נפרד מבית המשפט, והחלטותיו נתפסות כהחלטות של בית המשפט עצמו, ולכן ניתן לערער עליהן בערעור על פסק הדין. בית המשפט הוסיף וקבע כי הרשם אכן שגה בכך שסירב לאפשר את שאלות ההבהרה, בין אם היו נחוצות ובין אם לאו, בכל הנוגע לחוות דעתו של המומחה. השופטים, המשנה לנשיאה מ' בן-פורת, השופטת א' חלימה והשופט י' וייס, הסכימו פה אחד לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בשאלות ההבהרה שהוגשו. יתר טענותיו של המערער לא נמצאו מוצדקות. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.