ע"א 1107/03

תקציר

השופטת אופיר-תום קבעה כי יש לדחות את ערעורו של המערער, שטען כי הכנסותיו מנכס הוסבו לחברה ולכן אין לחייבן במס כהכנסה מיגיע. השופט קבע כי המערער לא הביא ראיות התומכות בטענתו, ובראשן היעדר הסכם הסבה. גם טענת המערערת כי רשות המסים הכירה בעבר בהמרת הכנסות נדחתה, למרות ביקורתו של בית משפט קמא על התנהלות הרשות. השופט קבע כי חבות המס של המערערת לשנים הנדונות לא תצבור ריבית אלא תותאם להפרשי הצמדה, בהתחשב במחדלי העבר של הרשות. השופטת ביניש, השופטת מ' נאור והשופטת מ' חשין הסכימו עם פסק הדין והמליצו לדחות את הערעור ולקבל את הערעור הנגדי של רשות המסים. משכך, נקבע כי המס שישולם יישא ריבית, והמערערת חויבה לכסות את הוצאות הרשות בסך 10,000 ₪.