ע"פ 238/89

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט העליון לערעור שעניינו הרשעתו של מערער בעבירות שונות, לרבות קשירת קשר לביצוע תרמית בנסיבות מחמירות, בעקבות שורה של מעשי מרמה. עבירות המערער כללו בריחה ממשמורת כדין, קבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמכים מזויפים, התחזות והחזקת רכוש שהושג בעבירות אלה. בית המשפט בחן את המהימנות והתמיכה שמספקות עדויותיהם של שותפים לפשע. הם הגיעו למסקנה כי עדותו המהימנה של שותף אחד יכולה לחזק את עדותו של שותף אחר מבלי להזדקק בהכרח לראיות נוספות. בית המשפט הדגיש כי חיזוק אינו חייב להיות קשור ישירות למעשה הפלילי אלא יכול להעיד על מהימנות אמרתו של העד. הערעור ערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. עם זאת, בית המשפט הותיר על כנו את הרשעתו של המערער מן הטעם שקיים חיזוק משמעותי לעדויותיו של השותף, בעיקר באמצעות אמירותיהם ומעשיהם של המעורבים, כגון העד אדאטו, אשר מסר עדות מהימנה המאששת את הקנוניה. בית המשפט דחה גם את הערעור על אורך העונש, תוך שהוא מציין את עברו הפלילי העשיר של המערער כהצדקה למשכו. ההחלטה אישרה את קביעתו של בית המשפט המחוזי, הדגישה את מעורבותו של המערער בקשירת הקשר הפלילי ודחתה את הטענות המצביעות על מעורבותו הפחותה.