ע"פ 139/09

תקציר

המשיב, קצין משטרה ורכז מודיעין ביחידה לפיקוח על החי והצומח במשרד החקלאות, הורשע בשורה של עבירות של שוחד ומרמה תוך ניצול משרתו להפקת רווח אישי. סעיפי האישום כללו דרישה וקבלת שוחד כספי, וכן קבלת הלוואות מאנשים שעליהם פיקח או שהיו מקורות ליחידה. בית משפט קמא מצא כי מעשיו של המשיב פגעו באמון הציבור ברשויות השלטון ומצדיקים עונש של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. הן המשיב והן התביעה ערערו על הכרעת הדין ועל גזר הדין. ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו של בית משפט קמא וציינה כי הם מבוססים על עדויות מהימנות של עדים וראיות תומכות אחרות. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר מחדלי חקירה ואת עדותו הכבושה של המשיב, ומצא כי הסבריו אינם מספקים. באשר לגזר הדין, דחה בית המשפט את שני הערעורים, בהתחשב בנסיבות המקרה ובזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להחיל מאסר מותנה על כל עבירת מרמה כדי להרתיע את המשיב באופן אפקטיבי מביצוע עבירות נוספות. ערעור המשיב על גזר הדין וערעורי שני הצדדים על גזר הדין נדחו פה אחד, למעט פסק הדין של מאסר מותנה.