ע"א 1934/95

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 29 לחוק רשות השידור, המטיל אגרה שנתית על מי שיש לו מקלט טלוויזיה. החוק אינו מגדיר 'מקלט טלוויזיה', ועל בית המשפט לפרש אותו. דעת הרוב מפרשת אותו באופן פונקציונאלי ככל מכשיר או שילוב של מכשירים שיש בהם כדי לאפשר הנאה משידורי טלוויזיה, קליטת אותות והמרתם לתמונות, כדי להגשים את תכלית החוק להטיל אגרה על הנהנים משידורים אלה. מבחן פונקציונאלי זה עדיף על פני פרשנות מילולית, מבוססת מילון, שתיצור פרצות ותנוגד את תכלית החוק. בעוד שהמבחן חייב להיות מעוגן למעשה, רשות השידור הצליחה להוכיח במקרה זה כי המשיב החזיק מקלט טלוויזיה פונקציונלי על ידי שילוב של מכשיר וידאו וצג מחשב לקליטה וצפייה בשידורים. לפיכך, הערעור להטלת האגרה מותר. דעת המיעוט צידדה בפרשנות מצומצמת יותר למונח "מקלט טלוויזיה".