ע"פ 901/22

תקציר

בפסק דין זה, החליטה ערכאת הערעור לקבל את הערעור על מקרה של התפרעות המונית ממניעים גזעניים בבסיסה, ובסופו של דבר קבעה כי עונשו המקורי של המשיב אינו הולם בהתחשב בחומרת העבירות. בית המשפט הכיר בחוסר הרצון הכללי של בתי המשפט לערעורים להתערב בעונשים המוטלים על ידי בתי משפט פרוצדורליים, אלא אם קיימת חריגה משמעותית ממדיניות הענישה שנקבעה. הוא הדגיש את חומרתן של מהומות המוניות, במיוחד כאלה על רקע לאומני או גזעני, המחייבות תגובת ענישה מחמירה כדי להרתיע מפני התנהגות כזו. 12 חודשי המאסר הראשוניים שנגזרו על המשיב לא הספיקו בהתחשב בעוצמת האירוע, השתתפותו הנרחבת וההשלכות המסוכנות לשלום הציבור שהובאו בעקבותיו, לרבות שריפה קטלנית. למרות שהמשיב הביע חרטה, היה צעיר וללא עבר פלילי קודם, בית המשפט שם דגש רב יותר על הצורך בהרתעה ובביטחון הציבור על פני נסיבות אישיות בשל אופיין הגזעני של העבירות. יתר על כן, המשיב היה מעורב במספר רב של אירועים, דבר המשקף דפוס ולא עבירה בודדת. בעקבות זאת הציע בית המשפט להחמיר את העונש ל-22 חודשים, בניכוי הזמן שכבר ריצה, תוך הדגשת הצורך לשקף את חומרת העבירות בתקופה המאופיינת באלימות ובמהומות נרחבות. ההחלטה התקבלה פה אחד בהסכמה של השופטים המכהנים, והבטיחה עקביות בשמירה על הצדק ועל תקני ביטחון הציבור.