ע"ר 70440-05-26

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדון ערעורו של יעקב כהן (להלן: "המערער") על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 16.2.2026, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.11.2025. **הרקע העובדתי והמשפטי:** * פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 12.11.2025. * ב"כ המערער צפה בפסק הדין במערכת "נט המשפט" ביום בו ניתן. * המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי חלף. * המערער הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ביום 14.1.2026, באיחור של שלושה ימים. * בבקשתו להארכת מועד, טען המערער כי מצבו הרפואי באותה עת מנע ממנו להגיש את הערעור במועד, וכן כי פסק הדין הובא לידיעתו רק ביום 17.11.2025 על ידי בא-כוחו. * הרשמת דחתה את בקשת המערער להארכת מועד. * המערער הגיש ערעור על החלטת הרשמת. **עקרונות משפטיים והחלטת בית המשפט:** 1. **שיקול דעתה של הרשמת:** בית המשפט העליון קבע כי לרשמת בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים של הארכת מועד. ערכאת הערעור תתערב בהחלטות אלו במקרים חריגים בלבד. במקרה זה, לא נמצאו נסיבות המצדיקות התערבות. 2. **תנאים להארכת מועד:** המערער לא הצליח להציג טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת, בהתאם לתנאים הנדרשים בפסיקה (כפי שמפורט בפסק הדין בע"ר 5466-11-25). 3. **המצאה כדין:** בית המשפט הדגיש כי צפייה בפסק דין במערכת "נט המשפט" על ידי בא-כוח בעל הדין מהווה המצאה כדין לבעל הדין עצמו. תקנה 163(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת כי המצאה לבא-כוחו של בעל דין נחשבת כאילו הומצאה לבעל הדין עצמו. מכאן, שטענת המערער כי פסק הדין הובא לידיעתו רק ביום 17.11.2025 אינה רלוונטית, שכן ההמצאה כדין נחשבת שבוצעה ביום 12.11.2025. 4. **"מקצה שיפורים":** בית המשפט קבע כי ערעור על החלטת רשמת אינו מהווה "אכסניה לביצוע 'מקצה שיפורים'" לבקשת הארכת מועד. כלומר, המערער אינו יכול להציג מסמכים חדשים או טיעונים שלא הועלו בפני הרשמת בניסיון לשכנע את בית המשפט בערעור. 5. **הוכחת מצב רפואי:** ביחס לטענת המערער בדבר מצבו הרפואי, בית המשפט קבע כי המסמך הרפואי שצורף, שהינו סיכום מידע רפואי מחודש מרץ 2026, אינו מוכיח כי מחלת הקורונה שנטען שחלה בה המערער בנובמבר-דצמבר 2025 היא זו שמנעה ממנו להגיש את הערעור במועדו. אין די באישור כללי על בעיות רפואיות או על הידבקות במחלה כדי להצדיק איחור בהגשת ערעור, ללא הוכחה קונקרטית על הקשר הסיבתי בין המחלה לבין אי-היכולת להגיש את הערעור. **החידוש המשפטי:** פסק הדין מדגיש ומחדד את הכללים הנוגעים להארכת מועדים להגשת ערעורים, ובפרט: * **ההלכה בדבר "מקצה שיפורים":** בית המשפט שולל באופן נחרץ את האפשרות להציג ראיות או טיעונים חדשים במסגרת ערעור על החלטת רשמת בנוגע לבקשת הארכת מועד. הדבר מחייב את הצדדים להגיש את מלוא החומר הרלוונטי כבר בשלב הבקשה הראשונית בפני הרשמת. * **ההכרעה בסוגיית ההמצאה כדין:** פסק הדין מאשש ומדגיש את ההלכה לפיה צפייה של בא-כוח בעל הדין בפסק דין במערכת "נט המשפט" מהווה המצאה כדין, וזאת מכוח תקנה 163(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. הדבר מחזק את הוודאות הדיונית ואת החשיבות של שימוש יעיל במערכות הממוחשבות. * **הנטל להוכחת מצב רפואי כמצדיק הארכת מועד:** בית המשפט מבהיר כי הנטל להוכיח שמצב רפואי אכן מנע את הגשת ההליך במועד מוטל על המבקש, ואין די בהצגת אסמכתאות כלליות או באי-הוכחת קשר סיבתי ישיר בין המחלה לבין האי-הגשה במועד. **לסיכום,** הערעור נדחה, שכן המערער לא הרים את הנטל המוטל עליו להצדקת הארכת המועד, הן ביחס להוכחת המצב הרפואי והן ביחס לטענותיו בדבר מועד ידיעתו בפסק הדין. בית המשפט העליון חזר על ההלכה לפיה התערבות בהחלטות רשמת בענייני הארכת מועד תיעשה במקרים חריגים בלבד, והדגיש את חשיבותה של מניעת "מקצה שיפורים" בערעור.