עע"מ 1011/13

תקציר

בפסק דין זה, מיום 6.5.2013, דחה בית המשפט את בקשתו של המבקש לסעד זמני, שכלל קודם לכן צו מניעה המונע את הרחקתו מהארץ. המבקש ביקש לערער על החלטת ועדה מייעצת שקבעה כי הוא עובד זר רגיל ללא כישורים מיוחדים, דבר המשפיע על מעמד האשרה שלו. בית המשפט הדגיש כי על מנת שיינתן סעד זמני בערעור, על המבקש להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים ולהראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עם זאת, היא הגיעה למסקנה כי המבקש לא עמד בתנאים אלה. ערעורו של המבקש לא ערער באופן משכנע על קביעותיה העובדתיות והמקצועיות של הוועדה המייעצת, והמרחב השיפוטי לבחינת החלטות אלה, במיוחד אלה שמעבר לדרישות החוק, היה מוגבל. יתר על כן, התנגדותו של המבקש לאפליה הנטענת הייתה חלשה, שכן אשרת השהייה שלו כבר הגיעה למקסימום באוגוסט 2010, ומאז הוא לא הועסק כדין. גם אם לערעור היו סיכויים סבירים, המבקש לא הראה באופן משכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בית המשפט הדגיש כי ניתן להמשיך בערעור גם אם האדם היה מחוץ למדינה, תוך התייחסות למקרים דומים שבהם הגירוש לא גרם נזק בלתי הפיך. משכך, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות, וצו המניעה הזמני היה אמור להתבטל עד ליום 20.5.2013, מה שאיפשר למבקש שהות לערוך את הסידורים הנדרשים.