ע"פ 323/85

תקציר

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער מס' 1 ואישר את הרשעתו בעבירות של קשירת קשר לסחר שלא כדין בעשרות ק"ג חשיש, וכן באישומים של החזקה ושימוש ברכב לביצוע עבירות אלה. ההרשעה וגזר הדין התבססו על עדותו של עד מדינה, שעדותו טעונה אישוש, לצד ראיות תומכות נוספות. בית המשפט מצא כי קיימות ראיות מספיקות, לרבות מה שמכונה "הודאה ראשונה" ופרטים נוספים המצביעים על היכרות מוקדמת בין המערער מס' 1 לבין עד המדינה, כדי לאשש את עדותו של עד המדינה. משכך, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא באשר למהימנותו של עד זה. מטעמים אלה גם לא מצא בית המשפט עילה להתערב בעונש שהוטל על המערער מס' 1. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של המערער מס' 2, דחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וזיכה אותו מכל אשמה. עדותו של עד המדינה המתארת את חלקו של המערער מס' 2 בביצוע העבירות לא נתמכה די הצורך בראיות לגיטימיות. אמנם, היו כמה ראיות נוספות שעשויות לתמוך בעדות, כגון שיחה מוקלטת בין שני נאשמים אחרים, אך לא ניתן היה להשתמש בראיות אלה כדי להפליל את המערער מס' 2. בית המשפט הגיע למסקנה כי הראיות התומכות אינן קושרות את המערער מס' 2 לעבירות, חרף חומרתן של העבירות המיוחסות להן.