תלה"מ 34713-04-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת רכוש שהגישו בני זוג נשואים שבבעלותם המשותפת משק חקלאי, הכולל בית מגורים, לול ומערכת סולארית, וכן נכסי מטלטלין ומקרקעין נוספים. הסוגיות המרכזיות בסכסוך היו קביעת מועד הקרע במערכת היחסים ביניהם, וכתוצאה מכך איזון הנכסים המשותפים והזכויות הכספיות שלהם, לרבות כספי ירושה וטענות להברחת נכסים. בית המשפט קבע את מועד הקרע ליום 24.12.2019, בהתבסס על הגשת בקשה ליישוב סכסוך באותו יום ושינויים בהתנהגותם הכלכלית של בני הזוג לאחר מכן. מועד זה היה משמעותי גם לחישוב יתרת זכויותיהם הכספיות. פסק הדין הורה על פירוק השותפות במשק, בבית המגורים ובמבנה הלול המשותף. האישה הייתה אמורה לקבל מחצית משווי החווה והמגורים, ואילו הגבר ימשיך להיות הבעלים של הלול והמערכת הסולארית, ויישא בכל החובות והזכויות העתידיות הנובעות מהם. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של האקטואר בעניין איזון חשבונות בנק וזכויות סוציאליות, שקבעה כי על הנתבעת להעביר לתובעת סך של 12,467 ₪ לצורך יתרת זכויותיה העודפות באופן מיידי. באשר לטענות בדבר הברחת נכסים, מצא בית המשפט כי כל המשיכות הנזכרות בוצעו לאחר מועד הקרע ואינן דורשות איזון נוסף. כספי הירושה שקיבלה התובעת מהוריה הוחרגו אף הם מהיתרה שכן התברר כי הכספים הופקדו בחשבונה במהלך תקופת השיתוף ולא היו מעורבים בנכסים משותפים. מכסת הביציות, שנרשמה על שם הנתבעת לפני הנישואין, לא נחשבה לנכס משותף, וגם לא השבחתה, שכן היא לא הייתה תוצאה של מאמץ משותף של בני הזוג. המטלטלין היו אמורים להתחלק בעין, כאשר התובעת בחרה באחת משתי רשימות שהכינה קודם לכן. כלי הרכב שברשותם היו אמורים להישאר אצל כל אחד מהצדדים, וערכיהם התאזנו בהתאם. שני הצדדים ביקשו איזון לא שוויוני, אך בית המשפט דחה טענות אלה והדגיש כי שיקולי אשמה ובגידה במהלך הנישואין אינם צריכים להשפיע על חלוקת הרכוש. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות. פסק דין מקיף זה הסדיר את המחלוקות הכספיות המורכבות בין בני הזוג הנפרדים, והבטיח חלוקה הוגנת של נכסיהם המשותפים וזכויותיהם הכספיות.