ת"ק 23929-02-25

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט לתביעות קטנות בעכו דן בתביעה שהוגשה על ידי בני זוג (התובעים) כנגד שכניהם, שהיו חברי נציגות הבית המשותף. התביעה כללה טענות בגין לשון הרע, התנכלות, התעמרות, וכן כשלים בתפקודם כנציגות, כגון אי טיפול בליקויים בבניין, הצפה בדירת התובעים, נישול התובעת מחניית נכים, ואי סדרים כספיים. **ניתוח משפטי:** **1. עילת לשון הרע:** * **המסגרת הנורמטיבית:** בית המשפט התייחס לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, והדגיש את האיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, שניהם נגזרים מכבוד האדם. בהתאם לפסיקה, נבחן את קיום יסודות העבירה (דבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות, לפגוע במשרה/עסק, או לבזות בשל מוגבלות) ויסוד הפרסום. * **החלת החוק על המקרה:** * **נגד הנתבע 1:** נמצא כי הנתבע 1 שלח הודעות ווטסאפ פוגעניות לקבוצת הבניין, בהן השתמש בכינויים משפילים כמו "גרוטאה", "הבדיחה של השכונה", "הפה המסריח שלך". בית המשפט קבע כי כינויים אלו, במיוחד "גרוטאה", מהווים לשון הרע, שכן הם נועדו לבזות את התובעת 1 בשל מוגבלותה הפיזית (סעיף 1(4) לחוק). בית המשפט דחה את טענת הנתבע 1 כי פעל מתוך הגנה מפני איום מצד התובעת, וקבע כי גם אם היו דבריה של התובעת מאיימים, אין בכך כדי להצדיק שימוש בביטויים מבזים ומשפילים, במיוחד לאור מוגבלותה. כמו כן, נדחתה הטענה כי מותר לו לדבר כך לחבריו, שכן התובעת אינה חברתו. הודעת הנתבע 1 שכללה אזהרה עם אזכור "השלכות קשות, הכל חוקי כמובן" נחשבה אף היא לפוגענית. * **הדהוד ועידוד:** הנתבע 1 אף הדהד והביע עידוד להודעה פוגענית נוספת של הנתבע 3. בית המשפט קבע כי הדהוד או שיתוף של פרסום לשון הרע, ובפרט תגובת עידוד, מהווים אף הם הפרה של החוק. * **התנצלות:** העדר התנצלות מצד הנתבע 1 נזקף לחובתו בקביעת שיעור הפיצוי. * **הגנות:** בית המשפט שלל את תחולתן של הגנות סעיפים 13 (פרסום מותר), 14 (אמת בפרסום ועניין ציבורי) ו-15 (תום לב) לחוק על הנתבע 1. נקבע כי לא הוכח שהפרסום היה אמת, שיש בו עניין לציבור, או שהתקיים תום לב בהגנה על עניין אישי כשר. * **נגד הנתבע 3:** נמצא כי הנתבע 3 שלח הודעה שבה השתמש בדימויים של חולי והשוואות לאמבולנס, בהקשר להזמנת ביובית לדירת התובעת עקב הצפה. בית המשפט קבע כי אף מדובר באמירה אחת, היא מהווה לשון הרע, שכן היא מבזה את התובעת בשל נכותה, ומנסה להרשים אחרים על חשבונה. * **הפסיקה:** הנתבע 1 חויב בפיצוי של 15,000 ₪ בתוספת הוצאות, ואילו הנתבע 3 חויב בפיצוי של 2,000 ₪, לאור חומרת התבטאויותיו של הנתבע 1 לעומת אמירה בודדת של הנתבע 3. **2. תפקיד הנתבעים כנציגות הבית המשותף:** * **הליך משפטי:** בית המשפט דחה את התביעה בעילות אלו, תוך קביעה כי אין לכלול בתביעה זו סעדים בגין טענות כנגד נציגות הבית המשותף, שכן התביעה לא הוגשה כנגד הנציגות כאישיות משפטית נפרדת, אלא כנגד חלק מחבריה באופן אישי. * **סמכות עניינית:** בנוסף, בית המשפט ציין כי דין תביעות מסוג זה, הנוגעות לאי תיקון ליקויים ברכוש המשותף או תקלות בדירה הנובעות מליקויים כאלה, להתברר בפני המפקחת על הבתים המשותפים. * **ראיות:** נפסק גם כי התובעים לא צירפו חוות דעת מקצועית לנזקים שנגרמו לדירתם, ולכן אין מקום ליתן סעד בעניין זה. **3. עילת התביעה נגד הנתבע 2:** * **החלטה:** התביעה כנגד הנתבע 2 נדחתה. בית המשפט קבע כי העובדה שהוציא את התובעת 1 מקבוצת הווטסאפ, אף שאינה במקומה, אינה מהווה הפרה של חוק איסור לשון הרע בנסיבות העניין. * **הוצאות:** למרות דחיית התביעה נגדו, לא נפסקו הוצאות לטובת הנתבע 2, שכן בית המשפט סבר כי הנתבע 2, יחד עם האחרים, תרם ל"רוח הכללית" שאפשרה פגיעה בתובעת, גם אם מעשיו לא הגיעו לכדי הפרת החוק. **חידושים משפטיים:** * **החלת סעיף 1(4) לחוק לשון הרע על מוגבלות:** פסק הדין מדגיש את החומרה המיוחדת של ביזוי אדם בשל מוגבלותו, וכי כינוי המשפיל "גרוטאה" בהקשר לנכות פיזית מהווה לשון הרע מובהקת. * **הדהוד ושיתוף כהפרת לשון הרע:** פסק הדין מחזק את הפסיקה הקיימת כי הדהוד, שיתוף, או עידוד של פרסום לשון הרע מהווים אף הם עבירה על החוק. * **תביעות כנגד נציגות בית משפטי:** הבהרה כי תביעות הנוגעות לתפקוד נציגות הבית המשותף צריכות להיות מופנות כלפי הנציגות כגוף משפטי נפרד, ולא באופן אישי כלפי חבריה, וכי סמכותן העניינית של תביעות מסוימות בתחום זה נתונה למפקחת על הבתים המשותפים. * **חשיבות ההתנצלות:** הדגשת עובדת אי-התנצלות כגורם שיש לשקול אותו בקביעת גובה הפיצוי. בסופו של דבר, התביעה התקבלה בחלקה כנגד הנתבעים 1 ו-3 בגין לשון הרע, ונדחתה כנגד הנתבע 2 וכן כנגד כל הנתבעים בעילות הקשורות לתפקידם כנציגות.