ת"א 3079/00

תקציר

זהו פסק הדין בתיק שבין בנק וכמה חברות בע"מ, לבין שני יחידים, בעל ואישה, שניהלו והחזיקו ברוב מניות החברות המעורבות. החברות המדוברות היו הבי זול ניהול פרויקטים בע"מ, הבי סיון דור פאוור - אדם בע"מ, הבי סיגד השקעות ובנייה בע"מ וסינדו תשתיות ופיתוח בע"מ. שני הנאשמים מס' 4 ו-5, אלי וסימה טאוב. הבנק הגיש תביעה לפירעון חובות בסך 4 מיליון ₪ כנגד הנתבעים בגין חובות בחשבון הבנק שלהם. רשם בית המשפט המחוזי דחה תחילה את מרבית בקשת הנתבעים להתגונן, אך בהמשך בוטלה החלטה זו על ידי בית המשפט העליון, ולנתבעים ניתנה רשות להתגונן בכל רכיבי התביעה למעט טענת הכפייה, עליה ויתרו. בתביעה נטען כי החובות בחשבונות לא נפרעו, וכי הנתבעים, לרבות סימה, שהייתה עקרת בית, שימשו ערבים לחוב הקבוצה. הבנק טען כי חלה עליו חובה חוקית לגלות לסימה את פרטי החוב, דבר שלא עשה. הנתבעים טענו כי הבנק לא מילא את התחייבויותיו בנוגע למסגרות האשראי ופעל בחוסר תום לב. השופט פסק לטובת הבנק והורה לנאשמים 4-1 לשלם לבנק 4,049,090 ש"ח, בצירוף ריבית בשיעור המרבי, החל מיום 1.12.00 ועד לתשלום מלוא הסכום. סכום זה כולל את חובותיהם של הבי זול, הבי סיון וחשבונו של אלי, שהומר מחשבון אישי לחשבון משותף עם סימה ביום 1.11.99. מסכום זה ינוכו הסכומים הבאים: חובותיה של סימה בחשבונה ליום 31.8.99 והריבית על חוב זה עד להגשת התביעה; החוב של הבי סינדו, שהועבר להבי זול, וכן הריבית על סכום זה; וכל סכום שהבנק גבה מאז הגשת התביעה. כמו כן, חויבו נאשמים 4-1 בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לבנק, בסך 80,000 ₪. לגבי סימה, השופט הורה לה לשלם לבנק 154,922 ש"ח, בצירוף הריבית המינימלית לפי מנהל סניף הבנק, מיום 31.8.99 ועד לביצוע התשלום. עוד קבע השופט כי ערבותה של סימה לחוב הקבוצה אינה תקפה, ודחה את יתר הטענות נגדה, שכן מרבית טענותיה התקבלו.