ת"א 14135-12-18

תקציר

התובעת, שנפגעה בתאונת דרכים באוקטובר 2016, הגישה תביעה נגד הנתבעת, מבטחת הרכב בו נהגה, בגין נזקי גוף. הנתבעת לא חלקה על הקשר הביטוחי ביניהם אלא התנגדה לגובה הנזק הנתבע ולנסיבות התאונה. בית המשפט קיבל את עדותה של התובעת בעניין התאונה וקבע כי נפגעה בתאונת דרכים. הערכות רפואיות קבעו כי לתובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 5% עקב התאונה. בית המשפט בחן גם את המשמעות התפקודית של הנכות ומצא כי אף שאינה גבוהה, לא ניתן להתעלם ממנה לחלוטין. לתובע נפסקו 10,409 ₪ בגין כאב וסבל, ו-65,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד והוצאות נסיעה. בית המשפט ציין את התארכותו המיותרת של המשפט ואת הטיעונים הלא מועילים שהוחלפו על ידי באי כוח הצדדים, שגוזלים זמן שיפוטי יקר. עם זאת, השופט בחר שלא להתעכב על סוגיות אלה ובמקום זאת התמקד במחלוקות הטעונות בירור. לבסוף, חויבה הנתבעת לפצות את התובע לפי השיעורים המפורטים, לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.