ת"א 20055-04-19

תקציר

התיק בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו עוסק בבקשה של התובעים למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה מצד הנתבעים. השאלה העיקרית היא האם התביעה נופלת בגדר "תביעות אחרות במקרקעין" כהגדרתן בחוק בתי המשפט, המקנות לבית המשפט המחוזי סמכות, או שמא לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בתביעה. התובעים טוענים כי תביעתם מצויה בסמכותו של בית המשפט המחוזי אם משום שהיא נוגעת לאכיפת הסכם למכירת זכויות במקרקעין ואם משום ששווי הזכויות הנדונות עולה על 2.5 מיליון ₪. עם זאת, השופט, יעיל בלכר, אינו מקבל טענות אלה. הטענה נובעת מפרויקט יזמות נדל"ן ביפו, בו התקשרה התובעת, חברת קידר דור ייזום ובניה בע"מ, בהסכמים עם בעלי זכויות שונים, לרבות הנתבעים, אבואל עיון ואחותו, לרכישת זכויותיהם החוקיות בדירות הממוקמות על קרקע המנוהלת על ידי עמידר, רשות הפיתוח. ההסכמים נועדו להקל על פרויקט הנדל"ן של התובעת. עם זאת, התובעת טוענת כי הנתבעים לא מילאו את התחייבויותיהם על פי ההסכם ופעלו בחוסר תום לב, דבר שהוביל לעיכובים ולהתייקרות בעלויות. התובעים מבקשים סעדים כספיים ולא כספיים כאחד. הפיצוי הכספי המבוקש עומד על 962,600 שקל, כולל פיצויים בגין סיכול הפרויקט, לשון הרע ועוגמת נפש. הסעדים הלא ממוניים כוללים הצהרה כי ההסכם בין התובע לנתבעים הופר ויש לאכוף אותו, וכן צו המחייב את הנתבעים להמציא מסמכים הדרושים לביצוע ההסכם. השופט בלכר מגיע למסקנה כי לבית משפט השלום סמכות מהותית לדון בתביעה. הסעדים הלא כספיים המבוקשים, כגון סעד הצהרתי וצווי מניעה, יכולים להינתן על ידי בית משפט השלום. יתר על כן, השפעתם האופרטיבית של הסעדים המבוקשים אינה קשורה לזכויות קנייניות, אלא לזכויות חוזיות, שכן זכויותיו של הנתבע בנכס טרם הושלמו סופית. בנוסף, שווי הסעד המבוקש אינו חורג מגבולות סמכותו של בית משפט השלום, למרות טענות התובעים ההפוכות. מאחר שהסעדים הכספיים המבוקשים מצויים בסמכותו של בית משפט השלום והסעדים הנלווים אינם משנים מסקנה זו, מורה השופט להעביר את התיק לבית משפט השלום. החלטה זו מתקבלת בסמכות השופט ותיושם לאחר 30 יום, שבמהלכם יוכלו הצדדים להגיב.