ת"פ 50841-09-19

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות של הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, גניבת רכב, חבלה בכוונה מחמירה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. הדיון התמקד בארבע מחלוקות עובדתיות עיקריות: ראשית, האם ידע הנאשם כי המעורבים באירוע החסימה הם שוטרים; שנית, כיצד נפגע ראמי הקורבן, והאם הנאשם פגע בו בכוונה; שלישית, אחריותו של הנאשם לפציעתו של עוז; ורביעית, האירועים סביב מעצרו של הנאשם והעבירות לכאורה שבוצעו אז. השופט קבע כי לא הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם היה מודע לנוכחות השוטרים בעת אירוע החסימה. עם זאת, הוכח כי רמי נפגע מרכבו של הנאשם וכי הפגיעה הייתה מכוונת. השופט קיבל גם את טענות התביעה כי הנאשם פגע בעוז בכוונה, וכי טענתו כי לא היה מודע למעשיו עקב מכה בראשו אינה מבוססת. עדויות השוטרים על התנגדותו האלימה של הנאשם במהלך מעצרו נמצאו בלתי עקביות. לפיכך, זוכה הנאשם מהאישומים של הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר מחמת ספק. הנאשם הורשע בגניבת רכב, שני סעיפים של חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיים בנתיב תחבורה ושמונה סעיפים של חבלה מכוונת ברכב. השופט ציין את חומרת האירוע, שהסתיים בפציעות קשות ובנזק לרכב, והביע תקווה כי יופקו ממנו לקחים. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 22.12.2020.