בשג"צ 4623/00

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המשיבים להארכת מועד להגשת תגובה. פסק הדין ניתן ביום 7.6.2000, והמשיבים הגישו את הבקשה מעבר למספר הימים הנקוב, דבר שאינו מוצדק מטעמים מיוחדים כלשהם כמתחייב מסדרי הדין. עיכובי המשיבים אינם נחשבים לתירוצים תקפים, ובית המשפט מדגיש את הצורך של המשיבים לעמוד במועדים שנקבעו. הבקשה להארכה נבחנת בקפדנות כדי למנוע את השעיית תוקפו של פסק דין סופי. במקרה זה נדחתה גם עתירתה השמינית של העותרת באותו נושא – סירוב משרד הבריאות לאפשר להם ללמוד סיעוד במסלול אקדמי מקוצר. למרות שבית המשפט מבין את תחושת הקיפוח, המצוקה וחוסר תשומת הלב של העותר, הוא מדגיש כי הליכים משפטיים חוזרים ונשנים אינם מוצדקים. בית המשפט מציע דרכים חלופיות לטענות העותר, כגון פנייה לנציב תלונות הציבור, ומדגיש כי בחינה מתמדת של החלטות שיפוטיות אינה ישימה. לפיכך, הבקשה להארכת מועד נדחית.