בש"פ 7440/05

תקציר

השאלה בהליכים משותפים אלה היא האם יש להתייחס לערעורים על החלטות בית המשפט המחוזי בדבר חילוט זמני, לאחר הגשת כתב אישום בעבירות הלבנת הון, כערעור אזרחי או פלילי. המבקשים, הכוללים את הנאשמים בהליך הפלילי וצדדים שלישיים הטוענים לזכויות ברכוש החלוט, טוענים כי יש לדון בערעורים כערעורים פליליים, ואילו המשיבה (המדינה) מציעה פיצול בין ערעורי הנאשמים, שצריכים להיות פליליים, לבין ערעורי הצדדים השלישיים, שצריכים להיות אזרחיים. השיקול המרכזי הוא כי חילוט זמני לאחר הגשת כתב אישום הוא סעד הקיים בהליך פלילי, שמטרתו להבטיח את אפשרות החילוט עם הרשעה. יש לכך מאפיינים עונשיים, ולכן יש ליישב את הספקות לגבי פרשנות החוק לטובת הנאשם. יתר על כן, ההתייחסות לערעורים כפליליים מבטיחה כי כל הסוגיות הקשורות להליך הפלילי יוכרעו באופן עקבי, באותה מסגרת. הגם שיש טעם בעמדת המשיב להבחין בין נאשמים לבין צדדים שלישיים, הפוטנציאל להחלטות בלתי עקביות הנובעות מהליכים אזרחיים ופליליים מקבילים עולה על יתרון זה. לפיכך, שני ההליכים יסווגו כערעורים פליליים. פסק דין זה משמר את הנוהג הקיים, וצדדים שלישיים עדיין יכולים לקבוע את זכויותיהם במסגרת הליך הערעור הפלילי.