עת"מ 45364-03-18

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים וכן את המסמכים שבמחלוקת. הם הגיעו למסקנה כי חלק מהמידע המבוקש צריך להיחשף בעוד חלקים אחרים צריכים להישאר חסויים. חוק חופש המידע, השואף לאזן בין גילוי מידע המוחזק בידי רשויות ציבוריות לבין אינטרסים שונים, לרבות ביטחון המדינה וביטחון הציבור, עומד בבסיס החלטה זו. חלק מהמידע המבוקש נופל בגדר הוראות החוק בדבר מידע שאינו ניתן לחלוקה, ובפרט סעיף 9(ב)(5), שעניינו ענייני ניהול פנימיים שאינם רלוונטיים לציבור. אלה כוללים מדריכים ונהלים טכניים גרידא הקשורים למבנה הארגוני ולהעברת המידע בתוך הסוכנות המשיבה. עם זאת, קיים מידע נוסף, שלמרות שהוא נוגע לניהול פנימי, הוא בעל חשיבות פוטנציאלית לציבור ולעותר, כגון קריטריונים לזמני טיפול בבקשות, הליכי החזר הוצאות נסיעה ותפיסות הפעלה של שירותים רפואיים ושיקום תעסוקתי. בית המשפט מורה למשיבה לגלות מידע זה לעותרת, שכן היא סבורה כי יש ליישב כל ספק בדבר משמעות המידע לטובת גילוי. ההחלטה גם מבקרת את טיפולה הראשוני של המשיבה בבקשות, ומציינת כי הן לא עמדו בעקרונות השקיפות ולא שקלו את עניין הציבור במידע. יתר על כן, המשיב לא הצדיק במידה מספקת את דחיית הבקשות, ובמקום זאת השתמש בתירוץ הניהולי הפנימי. משכך, העתירה מתקבלת בחלקה, והמשיב נדרש לכסות את הוצאות העותר, בסך 20,000 ₪.