ע"פ 658/88
פסק-דין עליון
תקציר
המערער, פקיד ממשלתי בכיר, הורשע בבית המשפט המחוזי בקבלת שוחד מעובדת בשם אילנה. בית המשפט מצא כי המערער סיפק לאילנה רכב נוסף, לו לא הייתה זכאית, ובהמשך ביקש ממנה טובות הנאה מיניות. המערער טען כי מעשים אלה אינם קשורים וכי אין לפרש את דבריו כדרישת שוחד בדיעבד. עם זאת, בית המשפט העליון דחה ערעור זה, ואישר את הרשעתו של בית המשפט המחוזי. לדברי בית המשפט העליון, הנסיבות הצביעו בבירור על קשר בין אספקת הרכב לבין הבקשה המינית, מה גם שהמערער ניסה בעבר לזכות בטובות ההנאה של אילנה ולא הצליח. עוד הדגיש בית המשפט כי ניתן לשקול שוחד גם אם הוא נדרש בדיעבד ולא בהכרח מראש. זאת ועוד, היסוד הנפשי של כוונה פלילית הוסק ממעשיו של המערער ומהשתלשלות האירועים. השופט מ' בייסקי, יחד עם השופטים ש' לוין וא' חלימה, קבעו כי התנהלותו של המערער נופלת בגדר שוחד כהגדרתו בחוק העונשין, וערעורו נדחה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 658/88 אהרון טייטלמן נ' מדינת ישראל, עליון (13.4.1989)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.