ב"ש 278/84

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט העליון ביום 13.6.84 ביקש המבקש ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. היעדרותו של המבקש מקריאת פסק הדין נבעה מכך שלכאורה לא נמסרה לו הודעה כדין, שכן ההזמנה לדיון הודבקה כביכול על דלת משרדו הקודם של המבקש, ולא על כתובתו הנוכחית. על פי תקנה 372ג לתקנות סדר הדין האזרחי, תקופת הגשת הערעור מתחילה עם מתן פסק הדין, ללא קשר לנוכחות המערער, אם נמסרה לו הודעה מתאימה. מקרה קודם, ע"א 427/61, תומך בדעה כי מסירה באמצעות הדבקה אינה מהווה הודעה אם לא בטוח אם הנמען קיבל אותה. חקירה יסודית של המזכיר הראשי העלתה ספקות לגבי המסירה התקינה של ההזמנה לפסק הדין. מכאן, שבית המשפט העליון, בהתייחסו לפסיקה הקיימת, הגיע למסקנה כי היעדר הודעה כדין מזכה את המבקש מחמת הספק. משכך, התקבלה בקשת המבקש להארכת מעצר, ופסק הדין שניתן בהעדרו של המבקש התקבל, ואפשר את המשך הערעור. ההחלטה נחתמה ותועדה ב-13 ביוני 1984, ללא נוכחות הצדדים המעורבים.