ב"ל 67995-03-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על תביעת נכות ניידות. המערערת, שעברה ניתוח לאנדומטריוזיס שבמהלכו נפגע עצב הירך, ביקשה לערער על החלטת ועדה רפואית שבחנה את מצבה ומצאה כי מצבה אינו תואם את הקריטריונים לקבלת גמלת ניידות. הוועדה בדקה את המערערת והגיעה למסקנה כי לא היה שיתוק, חלקי או אחר, וכי מצבה אינו עומד בדרישות הסעיפים הרלוונטיים בהסכם הניידות. בית המשפט הסכים עם הערכת הוועדה, וקבע כי החלטתה סבירה ומפורטת, וכי לא נפלה טעות גלויה בקביעתה. עוד הדגיש בית המשפט כי אין זה בסמכותה של הרשות השופטת להתערב בהחלטות רפואיות-מקצועיות המתקבלות על ידי הוועדה, מה גם שהמערער לא הציג מסמכים רפואיים ספציפיים הסותרים את ממצאי הוועדה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הוועדה אינה מחויבת לשקול שיעור נכות זמנית או לחקור את עברו הרפואי של המערער; תחת זאת, יש להתמקד במצבו הנוכחי של המערער בעת הבדיקה. בנסיבות אלה, הערעור נדחה. לפסק דין זה השלכות על הבנת תהליך האבחון של מוגבלות בניידות ועל תפקידו של בית המשפט להתערב בהחלטות אלה, תוך הדגשת משמעות שיקול הדעת הרפואי-מקצועי של הוועדה.